רכישת קרקע חקלאית והפשרתה, תקן 22: כל מה שחשוב לדעת !!

קניית קרקע חקלאית המיועדת להפשרה נחשבת לעסקה מורכבת המצריכה ידע רב בתחום המקרקעין. שינוי של ייעוד קרקע הוא תהליך מבוקש, לאור העובדה שהוא מקנה את האפשרות להפוך את הקרקע החקלאית לקרקע המיועדת למגורים.

לפני שאתם משקיעים משאבים ורוכשים קרקע חקלאית, חשוב שתבצעו בדיקה מעמיקה של ייעוד הקרקע. בדיקה אודות ייעוד הקרקע היא הכרחית על מנת שתוכלו לקבל החלטה מיטבית עבורכם ותימנעו מתקלות עתידיות שעלולות לעלות לכם מאות אלפי שקלים.

אז מהם הדגשים שחשוב שתשימו לב אליהם לפני רכישת קרקע חקלאית, וכיצד תוכלו לבדוק את ייעוד הקרקע? עשינו לכם קצת סדר בבלאגן והבאנו את כל המידע החשוב בנושא, הישארו איתנו!

מהם הדגשים שחשוב לשים לב אליהם טרם רכישת קרקע חקלאית?

על מנת שתוכלו להגדיל את סיכויי ההפשרה לקרקע ותמזערו סיכונים עתידיים, עליכם לקחת בחשבון את הדגשים הבאים:

1. ייעוד הקרקע בעת הרכישה – חשוב לשים לב שהקרקע אינה מיועדת לגן לאומי או לשמורת טבע.
2. קרקעות פרטיות – חשוב לרכוש קרקע בבעלות פרטית, מכיוון שרוב הקרקעות החקלאיות שייכות לקק”ל או למנהל, דבר שהופך את המשקיע לחוכר שזכאי אך ורק לפיצוי מזערי.
3. מיקום גאוגרפי של הקרקע והקרבה לאזור מגורים בנוי – קיימת עדיפות להפשרת קרקעות המצויות באזור מגורים בנוי שכבר יש ברשותו תשתיות ובניינים.
4. הפקעת הקרקע על ידי הרשויות – קחו בחשבון שהרשויות זכאיות להפקיע כ-40% משטח הקרקע לשירות ציבורי כמו: גנים, שבילים, כבישים ועוד, וזאת לאחר תהליך הפשרת הקרקע החקלאית. במידה והרשות תחרוג מהפקעה של למעלה מ-40% משטח הקרקע היא תפצה אתכם על כך.
5. תבצעו ביקור בשטח הקרקע טרם הרכישה – אין יותר טוב ממראה עיניים, חשוב שתבדקו באופן פיזי את הקרקע, תוודאו שלא מדובר בקרקע ליד בסיס צבאי, תוואי של כביש ראשי, מפעלים מזהמים, אתר ארכיאולוגי, או שאין קו מתח גבוה שעובר באזור.
6. בדיקת ייעוד הקרקע ברשויות – עליכם לבדוק רישום זכויות בטאבו ולבצע בדיקת ייעוד קרקע ברשויות כמו: משרד השיכון, מנהל מקרקעי ישראל, וועדה מקומית ומחוזית ובמשרד הפנים, את הייעוד העתידי והנוכחי של הקרקע. שינוי ייעוד של קרקע חקלאית מותנה במדיניות קרקעית של ישראל שבאה לידי ביטוי בתוכניות מתאר מחוזיות ובתמ”א 35.

קחו בחשבון שגם במקרים בהם הרשויות תומכות בהפשרת הקרקע לבנייה, לרוב מדובר בתהליך ארוך שעלול להימשך גם עשרות שנים. התוכנית מוגשת תחילה באמצעות הוועדה המקומית לוועדה המחוזית, וחוזרת פעמים רבות לצורך עדכונים, תיקונים וביצוע התאמה בין התוכניות הציבוריות השונות. בנוסף, בכל שלב ושלב יש את תקופת ההתנגדויות שאורכת כ-60 יום ומאריכה את משך זמן התהליך באופן משמעותי.