מעניין לגלות, שברחבי מדינת ישראל מצויים עדיין נכסי מקרקעין, הרשומים על פי תקנים של האימפריה העותומנית. שטחים כאלה נקראים “מקרקעין לא מוסדרים”. מה קורה כשקונים או יורשים שטח כזה? כל התשובות בהמשך!
כמו לכל אחד מאיתנו, גם לשטחי אדמה ונכסי מקרקעין, יש תעודת זהות, בדמות מספר הגוש ומספר החלקה, נתונים שקובע המרכז למיפוי ישראל. בעלות על נכס מקרקעין, נרשמת בטאבו (מרשם המקרקעין). האגף לרישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים, הוא האחראי על רישום הבעלות בנכסי מקרקעין.
חשוב לדעת שנכסי המקרקעין בישראל נחלקים לשלושה חלקים, על פי רישומם. יש בהם “מקרקעין מוסדרים” על פי “פקודת הסדר זכויות”, יש מקרקעין לא רשומים או לא מוסדרים ויש מקרקעין שבנויים עליהם בתים משותפים, שהם קטגוריה נפרדת ורשומים בנפרד.
כיצד יודעים לאן השטח משתייך? בודקים היכן הוא רשום. מקרקעין מוסדרים, רשומים ב”פנקס הזכויות” ועצם הרישום בפנקס הזכויות, מהווה ראייה לכך שמדובר בנכס מקרקעין מוסדר. הסדר המקרקעין מצריך בדיקת רישום בטאבו, בדיקה של זכויות ותביעות על השטח, אם יש כאלה וגם מדידה ומיפוי מחודשים ומדויקים יותר של המגרש.
מקרקעין לא מוסדרים, לעומת זאת, יהיו רשומים ב”פנקס השטרות”. נכס מקרקעין לא מוסדר, הוא כזה שנרשם על פי שיטת הרישום הישנה, שהייתה נהוגה בתקופת השלטון העותומני. נכס מקרקעין כזה אמנם רשום בטאבו, אבל הוא לא עבר הסדרה, כלומר, הפרטים המתועדים לגביו, יכולים להיות לא מדויקים ולא מעודכנים.
במקרים רבים, כאשר מתבצע רישום מקרקעין בלתי מוסדרים, הכרוך במדידות מדויקות, מתברר שנתוני המגרש שונים, אפילו בצורה משמעותית, ממה שהיה רשום בפנקס השטרות הוותיק. במקרה שהדבר נדרש, ניתן לשנות בשלב זה של רישום המקרקעין, את נתוני המגרש, כמו שטחו או קווי המתאר שלו.
נכסי מקרקעין לא מוסדרים קיימים כאמור גם היום ברחבי ישראל, בעיקר באזור ירושלים, הנגב והגליל. חלק משטחי הקרקע הללו לא נרשמו על שם איש, אף לא בפנקסי רישום הקרקעות העותומניים.
חוק המקרקעין שנחקק בישראל בשנת 1969 ותוקן מאז לא פעם, החליף אמנם את חוק הקרקעות העותומני משנת 1858, אך לא ביטל את הדין שהיה נהוג באותה תקופה, לגבי קרקעות שנרשמו אז.
מכיוון שכך, אדם שרכש או ירש נכס מקרקעין שאינו מוסדר ואינו רשום בפנקס הזכויות, יכול להוכיח את זכותו על הקרקע, על פי הוראות הדין העותומני, אך לא על פי חוק המקרקעין. לשם כך עליו לבצע רישום מקרקעין לא מוסדרים בפנקס הזכויות, כבעל הזכויות על הנכס.
נכסי המקרקעין שעדיין לא עברו הליכים של הסדר זכויות הקניין, רשומים בפנקס השטרות. פנקס השטרות משמש לרישום עסקאות מקרקעין, החל משנת 1920, תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, עם הוצאת “פקודת העברת הקרקעות”. לאחר הסדר הזכויות במקרקעין, מבוטל רישום הנכס בפנקס השטרות והוא נרשם בפנקס הזכויות.
בקשה לתיקון רישום שגוי של נכס מקרקעין, במסגרת רישום ראשון מקרקעין לא רשומים, צריכה להיות מוגשת למפקח בלשכת המקרקעין. בבקשה יש לפרט את הראיות לצורך בשינוי הרישום ולצרף מסמכים כגון:
בכל עסקת נדל”ן חשוב להיעזר בשירותיו של עורך דין מקרקעין, כדי לצלוח את המכשולים הבירוקרטיים והמשפטיים בשלום ובזמן הקצר ביותר.
עורך הדין מלווה את הלקוח מקצועית ומשפטית לכל אורך התהליך. כשמדובר ברישום מקרקעין, הוא מטפל בהליכים בירוקרטיים כמו רישום הערת אזהרה בטאבו, צעד משפטי המתבצע לאחר רכישת נכס נדל”ן, שמטרתו לחייב את המוכר לבצע את העסקה רק עם הלקוח שלו למנוע ממנו למכור את הנכס לאדם נוסף.
עורך דין מקרקעין מיומן ומנוסה, יבטיח שלא יקרו כשלים בדרך ושהעסקה תצא לפועל בצורה הטובה והמהירה ביותר, תוך מזעור הסיכונים. משרד עורך דין עמית סלע, הינו עורך דין מקרקעין בעל מוניטין גבוה וניסיון רב שנים בתחום. לשיחת ייעוץ ראשונית צרו עימנו קשר, בהצלחה.
עו״ד עמית סלע, עו״ד בכיר בתחום הנדל״ן, התכנון ובניה והתחדשות עירונית מזה כ-20 שנים, שותף בכיר (בעבר) באחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל. עמית הינו מוסמך כמבקר פנים מטעם אוניברסיטת חיפה בהצטיינות יתרה וכן חבר בועדת מקרקעין של לשכת עורכי הדין.